תמונת המאקרו של המשק גלעד ברנד, אבי וייס ואסף צימרינג מתוך "דוח מצב המדינה 2017"

תמונת המאקרו של המשק בשנת 2017 גלעד ברנד, אבי וייס ואסף צימרינג מתוך "דוח מצב המדינה 2017" ירושלים, טבת תשע"ח, דצמבר 2017

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית ב מרכז טאוב נוסד ב- 1982 ביוזמתם של הרברט מ' סינגר, הנרי טאוב וארגון הג'וינט האמריקאי. המרכז ממומן באמצעות קרן צמיתה שהוקמה על ידי קרן הנרי ומרלין טאוב, קרן הרברט ונל סינגר, ג'ין וג'ון קולמן, קרן משפחת קולקר-סקסון-הלוק, קרן משפחת מילטון א' ורוזלין ז' וולף וארגון הג'וינט האמריקאי. מרכז טאוב מעמיד בפני מקבלי ההחלטות המובילים בארץ ובפני הציבור הרחב תמונה כוללת, המשלבת בין הממדים החברתיים והכלכליים בהתוויית המדיניות הציבורית. הצוות המקצועי של המרכז וצוותי המדיניות הבין-תחומיים, הכוללים חוקרים בולטים בתחומם באקדמיה ומומחים מובילים בתחומי המדיניות, עורכים מחקרים ומעלים חלופות למדיניות בנושאים חברתיים-כלכליים מרכזיים העומדים על סדר היום במדינה. המרכז מציג ניתוחים אסטרטגיים לטווח ארוך והערכות של חלופות למדיניות בפני הציבור ובפני מקבלי ההחלטות על ידי כתבות בתקשורת, תכנית פרסומים פעילה, כנסים ופעילויות אחרות ב ובחו"ל. פרסום זה, ככל פרסומי המרכז, הוא על דעתם ואחריותם של מחבריו בלבד. אין בו כדי לחייב את המרכז, את חבר הנאמנים שלו, את עובדיו האחרים ואת התומכים בפעולותיו. כתובת המרכז: רחוב האר"י 15, ירושלים טלפון: 02-567-1818 פקס: 02-567-1919 דואר אלקטרוני: info@taubcenter.org.il אתר אינטרנט: www.taubcenter.org.il

3 תנשב קשמה לש ורקאמה תנומתנומת תמונת המאקרו של המשק בשנת 2017 גלעד ברנד, אבי וייס ואסף צימרינג* מבוא זה יעסוק בשלושה נושאים שונים, אך קשורים זה לזה. בחלק הראשון תתואר תמונת המאקרו של המשק הי בשנה החולפת; בחלק השני ייבחנו השינויים ברמת המחירים וההשלכות של שינויים אלו על השכר הריאלי במשק; והחלק האחרון יתמקד במחירים בתחום מרכזי מאוד, שנמצא במוקד הדיון הציבורי שוק הדיור. 1. המצב המאקרו-כלכלי ב שנת 2017 מסתמנת כשנה טובה במובנים כלכליים אחדים: שיעור התעסוקה הוא הגבוה ביותר זה שנים ושיעור האבטלה מצוי בשפל היסטורי. עם זאת, בתחומים אחרים ניכרות מגמות מדאיגות: הצמיחה לנפש נמוכה, בהינתן מצבו הטוב של שוק העבודה, ופריון העבודה אינו צומח כלל. הצמיחה במשק התוצר המקומי הגולמי צפוי לצמוח בשנת 2017 בקצב של 3.0 אחוזים, שיעור המשקף צמיחה של אחוז אחד בתוצר לנפש. נתונים אלו נמוכים מהצמיחה אשתקד )שעמדה על 4.0 אחוזים בתוצר ו- 1.9 אחוזים בתוצר לנפש(, אך דומה לממוצע הצמיחה בשנים האחרונות )תרשים 1(. הסימנים מעידים שהמשק נמצא בסביבת תעסוקה מלאה, ומכאן ששיעור הצמיחה הנוכחי משקף ככל הנראה את פוטנציאל הצמיחה ארוך הטווח של המשק, ולא את המעבר מתקופת שפל לתקופת גאות. * גלעד ברנד, חוקר במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית ב; פרופ' אבי וייס, מנכ"ל מרכז טאוב ופרופסור במחלקה לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן; ד"ר אסף צימרינג, כלכלן בחברת.Cornerstone Research כל העמדות בנייר זה מייצגות את דעתו האישית של ד"ר צימרינג, ולא את עמדות החברה.

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית ב 4 תרשים 1. קצב צמיחה שנתי: התוצר לנפש ופריון העבודה פריון העבודה התוצר לנפש 7% 6% 5% 4% 3% 2% 1% 0% -1% -2% -3% 2000 2002 2004 2006 2008 2010 2012 2014 * 2017 * אומדן מוקדם עבור שנת 2017. ** מהנתונים של 2013 ו- 2014 נוכתה ההשפעה של תחילת הפקת הגז. מקור: ברנד, וייס וצימרינג, מרכז טאוב נתונים: אתר בנק צמיחת התוצר לנפש קרובה לממוצע במדינות מפותחות אחרות, כלומר המשק הי אינו מצמצם פערים בינו ובין מדינות מפותחות אחרות )תרשים 2(. גם בשנת 2017, כמו בכל השנים האחרונות, הבלם העיקרי שמנע צמיחה מהירה יותר במשק היה הפריון הנמוך, ועל פי האומדנים המוקדמים לשלושת הרבעונים הראשונים של השנה הוא אינו צפוי לצמוח. הצמיחה הנמוכה בפריון העבודה בשנים האחרונות נובעת, בין היתר, מכך שלשוק העבודה הצטרפו אוכלוסיות חדשות בעלות רמת מיומנויות נמוכה יחסית, המועסקות בשכר נמוך. 1 לאור זאת, אפשר לצפות שהפריון יעלה רק אם יהיה שיפור במיומנותם ובכושר השתכרותם של המשתתפים החדשים בשוק העבודה. 1 הגידול בתעסוקה בשנה האחרונה היה גבוה במיוחד בקרב אוכלוסייה בעלת השכלה נמוכה )פלוג,.)2017

5 תנשב קשמה לש ורקאמה תנומתנומת תרשים 2. הצמיחה השנתית הממוצעת של התוצר לנפש, 2017-2012 * אומדן מוקדם עבור שנת 2017 1.1% 1.4% -1.0% 0.0% 1.0% 2.0% 3.0% 4.0% 5.0% ** עבור נוכתה ההשפעה של תחילת הפקת הגז מהנתונים של 2013 ו- 2014. הממוצע אינו כולל את אירלנד, שבה נרשם קצב צמיחה גבוה באופן חריג במהלך התקופה. מקור: ברנד, וייס וצימרינג, מרכז טאוב נתונים: (2017 IMF World Economic Outlook (October טורקיה לטביה אסטוניה איסלנד פולין סלובקיה הונגריה דרום קוריאה צ'כיה צ'ילה ארה"ב יפן ניו זילנד ממוצע OECD מקסיקו סלובניה הממלכה המאוחדת ספרד לוקסמבורג שוודיה אוסטרליה גרמניה קנדה הולנד דנמרק פורטוגל נורווגיה בלגיה צרפת שוויץ אוסטריה פינלנד איטליה יוון שוק העבודה שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נותר השנה כמעט ללא שינוי, ונראה כי העלייה 2 המרשימה שנרשמה בשיעור זה מאז תחילת שנות האלפיים הגיעה בשלב זה למיצוי. לעומת זאת, שיעור התעסוקה עלה גם השנה בשל הירידה באבטלה. עלייה חלה גם בשיעור המשרות הפנויות, כך שמגמת ההתהדקות של שוק העבודה נמשכת. 3 מספר שעות העבודה למועסק נותר השנה כמעט ללא שינוי, לאחר עלייה חדה בשנתיים האחרונות. 2 אם כי שיעורי התעסוקה הנמוכים בקרב ערבים וחרדים מהווים פוטנציאל משמעותי נוסף לגידול בתעסוקה בטווח הארוך. 3 שוק עבודה הדוק tightness) (labor market הוא מצב שבו יש קושי של המעסיקים לאייש משרות פנויות. המדד לכך הוא היחס שבין שיעור המשרות הפנויות לשיעור האבטלה.

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית ב 6 לצד נתוני התעסוקה הטובים נמשכת הירידה בחלקה של האוכלוסייה בגילי העבודה 4 העיקריים מתוך כלל האוכלוסייה ומגמה זו צפויה להתעצם בשנים הקרובות. מכלול הנתונים הזה מצביע, ככל הנראה, על התקרבות לתקרה של התרחבות ההיצע של כוח העבודה. הגאות בשוק העבודה משתקפת גם בנתוני השכר )תרשים 3(. השכר הריאלי האיץ השנה ועלה בכ- 3.2 אחוזים בשלושת הרבעים הראשונים של השנה, לעומת עלייה של כ- 2.8 אחוזים בתקופה המקבילה אשתקד. עליות השכר הללו הן חריגות על רקע העליות הנמוכות מאוד בשנים שלפני כן. מגמה זו אינה נובעת רק מחוסנו של שוק העבודה, אלא גם משיפור זמני 5 בתנאי הסחר של המשק שהובילו לירידה במחירי הצריכה הפרטית ביחס למחירי התוצר. תרשים 3. קצב הגידול השנתי הממוצע של השכר במחירי הצרכן ובמחירי היצרן )מחירי התוצר העסקי( השכר במחירי צרכן השכר במחירי יצרן 6% 4% 2% 0% -2% -4% -6% 2001-2002 2003-2004 2005-2006 2007-2008 2009-2010 2011-2012 2013-2014 2015-2016 מקור: ברנד, וייס וצימרינג, מרכז טאוב נתונים: אתר בנק השקעות כמו בשנים קודמות, האתגר המרכזי שהאט את צמיחת המשק השנה הוא היקף ההשקעות הנמוך. סעיף ההשקעות גדל בשנתיים האחרונות בעיקר הודות להשקעה גדולה וחד- פעמית של חברת "אינטל" ולבנייה מואצת של בנייני מגורים, אך ביתר ענפי המשק 4 הצטמצמות חלקה של אוכלוסיית גילאי העבודה נובעת מתהליך דמוגרפי של הזדקנות האוכלוסייה. הסיבה להתעצמות המגמה בשנים הקרובות היא שהשנתונים של ילידי שנות החמישים, אשר עומדים בפני פרישה לפנסיה, גדולים יותר מהשנתונים הצעירים יותר. 5 שיפור בתנאי הסחר של המשק מתבטא בעלייה במחירי היצוא ביחס למחירי הייבוא. שיפור זה נובע, בין היתר, מירידה במחירי האנרגיה, מהתחזקות הדולר ביחס לאירו ומהתחזקות השקל. ראו דיון אצל בנק ) 2017 ב(.

7 תנשב קשמה לש ורקאמה תנומתנומת ההשקעות כמעט שלא גדלו. הירידה בהיקף ההשקעות מקטינה את כושר הייצור של המשק, ולכן מבשרת לרוב על צמיחה עתידית נמוכה יותר. השוואה בין-לאומית מראה שהיקף ההשקעות במשק נמוך מההיקף במרבית המדינות המפותחות, אף שהגידול המהיר של האוכלוסייה ב מחייב שיעורי השקעה גבוהים יותר )תרשים 4(. גורם משלים להשקעה הפרטית הוא השקעה ממשלתית בתשתיות, שרמתן הנוכחית נמוכה ביחס למדינות מפותחות אחרות )בנק, 2014(, וגם בסעיף זה נרשמה ירידה בשנים האחרונות )בנק, 2017 א(. תרשים 4. שיעור ההשקעה המקומית בתוצר וקצב הגידול של האוכלוסייה ממוצע שנתי, 2015 2006 35% 2.0% קצב הגידול של האוכלוסייה ההשקעה המקומית הגולמית (כאחוז מהתמ"ג ( 30% 1.5% 25% 1.0% 20% 0.5% 15% 0.0% 10% -0.5% 5% -1.0% 0% -1.5% מקור: ברנד, וייס וצימרינג, מרכז טאוב נתונים: הבנק העולמי סחר חוץ ושער החליפין לאחר כמה שנים שבהן הגידול בביקוש המצרפי נשען על הצריכה הפרטית, תוך האטה בהיקף ההשקעות והייצוא, ניכר השנה מפנה: הגידול בשימושים נשען במידה פחותה על הצריכה הפרטית ובמידה רבה יותר על הייצוא. התאוששות הייצוא מתאפשרת הודות לשיפור בקצב צמיחת הסחר העולמי לאחר כמה שנים של האטה גלובלית. אלא שההתאוששות מתחוללת בעיקר במדינות המתפתחות, ולא בקרב שותפות הסחר העיקריות של, ולכן צמיחת הייצוא בשנים הבאות אינה צפויה לחזור לקצב שאפיין את השנים שקדמו להאטה.

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית ב 8 נוסף לכך, היקף הסחר של )כאחוז מהתוצר( ירד בשיעור חד במהלך העשור האחרון. מגמה זו גורעת מיכולתו של המשק למצות את היתרונות היחסיים שלו, ותורמת לפריון הנמוך )תרשים 5(. תרשים 5. היקף הסחר: שיעור הייבוא והייצוא מהתמ"ג 70% 60% 50% 40% 30% 20% ייצוא ייבוא ייצוא ייבוא OECD 10% 0% 1995 2000 2005 2010 2016 מקור: ברנד, וייס וצימרינג, מרכז טאוב נתונים: הבנק העולמי תגליות הגז והמדיניות המוניטרית המרחיבה שנוקטות שותפות הסחר העיקריות של הובילו להתחזקות נוספת של השקל, מגמה הנמשכת מאז שנת 2008 )תרשים 6(. 6 ייסוף השקל שוחק את רווחיות הייצוא מכיוון שחלק מהוצאות היצואנים נקובות בשקלים בשוק המקומי, ואילו הכנסות היצואנים נקובות במטבע חוץ. נוסף על כך, הייסוף משפיע באופן שונה על מגזרים שונים: בעוד חברות ההיי-טק נהנות משולי רווח רחבים יותר, ולכן רגישות פחות לתנודות במטבע, אצל היצואניות המתאפיינות בעתיר ות טכנולוגית נמוכה יותר הבדל מינורי יחסית בשער המטבע יכול להיות ההבדל בין פעילות ייצוא מצליחה לחוסר כדאיות לייצא. 7 ואכן, התבוננות במרכיבי הייצוא השונים מגלה כי במרבית הענפים המסתמכים במידה רבה על ייצוא חלה ירידה מתמשכת בהיקפי התעסוקה, למעט תחום שירותי ההיי-טק. עקב כך, הסתמכות הייצוא במשק על תחום ההיי-טק גוברת עם השנים )ברנד, 2017(. 6 בגוש האירו, שותף סחר עיקרי של, הופחתה הריבית לרמה שלילית ובשנים האחרונות הופעלה תוכנית להקלה כמותית שהרחיבה את בסיס הכסף. צעדים אלו החלישו את מטבע היורו. 7 בנק ) 2017 א( מראה כי הענפים המתאפיינים בעתיר ות טכנולוגית נמוכה מושפעים במידה רבה יותר משינויים בשער החליפין.

9 תנשב קשמה לש ורקאמה תנומתנומת תרשים 6. שער החליפין האפקטיבי של )סל המטבעות( מדד: ינואר 2000=100, ממוצע נע של 12 חודשים 125 120 115 110 105 100 95 90 85 80 מקור: ברנד, וייס וצימרינג, מרכז טאוב נתונים: הבנק להסדרי סליקה בין-לאומיים )BIS( בנק נוקט זה כעשור מדיניות של רכישת מטבע חוץ כדי להחליש את השקל ולצמצם את היקף הפגיעה במשק. כתוצאה מכך צבר הבנק המרכזי היקפי מט"ח המציבים את בראש הדירוג של מדינות העולם מבחינת רזרבות מטבע החוץ )תרשים 7(. הספרות הכלכלית וגם בדיקה שערך בנק )שורצקי, 2013( מראים כי למדיניות ההתערבות בשוק המט"ח יכולה להיות השפעה מסוימת בטווח הקצר. עם זאת, סביר שלאורך תקופה ממושכת ההשפעה של מדיניות זו תהיה מוגבלת בהיקפה. מאחר שהיקף הייבוא במשק נמוך יחסית, ואף נמצא במגמת ירידה, נראה כי עידוד הייבוא באמצעות הסרת החסמים במקטע זה עשוי להיות כלי אפקטיבי יותר להחלשת השקל ולעידוד סחר החוץ.

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית ב 10 תרשים 7. סך יתרות המט"ח )בחודשי ייבוא(, 2016 ברזיל 17.1 יפן שווייץ סין רוסיה 11.3 איסלנד הפיליפינים בולגריה קולומביה קוריאה כוויית אינדונזיה אלבניה צ'כיה סינגפור צ'ילה מולדובה טורקיה דרום אפריקה ג'מייקה רומניה פולין קטאר גואטמלה נורווגיה ארמניה דנמרק מקסיקו מקדוניה קוסטה ריקה אזרבייג'ן ניקרגואה מונטנגרו אל סלבדור פורטוגל הרפובליקה הדומיניקנית האיחוד האירופי 3.0 שוודיה איטליה הונגריה טג'יקיסטן סורינאם לטביה אקוודור אוסטרליה צרפת גוש האירו בלארוס ספרד קנדה בריטניה גרמניה ארה"ב פנמה יוון אוסטריה פינלנד ליטא בלגיה הולנד קפריסין סלובקיה מלטה סלובניה אסטוניה אירלנד 0.0 לוקסמבורג 0 5 10 15 20 * חודשי ייבוא - מספר החודשים שבהם ניתן לממן את הייבוא באמצעות יתרות המט"ח. ** יתרות המט"ח שצברה ערב הסעודית גבוהות באופן יוצא דופן, לכן היא הוחרגה מהשוואה זו. מקור: ברנד, וייס וצימרינג, מרכז טאוב נתונים: הבנק העולמי מבט לטווח ארוך: פריון העבודה ורמת החיים במשק היקף ההשקעות הנמוך במשק בא לידי ביטוי גם ברמת הפריון של העובדים. פריון העבודה, הנמדד כיחס בין סך התוצר המקומי לתשומת העבודה )שעות העבודה במשק(, עומד רק על כ- 76 אחוזים מזה של ממוצע מדינות ה- OECD, ועל כ- 64 אחוזים בלבד מזה של מדינות ה- G7. נתון מטריד יותר הוא ש אינה מצליחה לצמצם את הפערים הללו לאורך השנים, וצמיחת הפריון במדינה איטית בהשוואה למדינות מפותחות אחרות )ברנד, 2017(. רמת הפריון הנמוכה ב אינה עולה בקנה אחד עם דימויה כ"מדינת הסטארט- אפ". ואכן, כאשר בוחנים את הענפים השונים במגזר העסקי מגלים כי אתגר הפריון הנמוך מתעצם אם מחריגים את תעשיות ההיי-טק. השוואה כזו מוצגת בתרשים 8, המראה את

11 תנשב קשמה לש ורקאמה תנומתנומת השכר )שמשקף את הפריון( לעובד ממוצע בענפי ההיי-טק והטכנולוגיה העילית לעומת עובד ביתר המגזר העסקי. בעוד השכר של עובדים בענפי ההיי-טק ב גבוה גם ביחס למדינות עשירות ממנה, התמונה שונה בתכלית כאשר מתבוננים על השכר ביתר המגזר העסקי. כמו כן, הפערים בשכר בין ההיי-טק ליתר המגזר העסקי גבוהים באופן יוצא דופן בהשוואה ליתר מדינות ה- OECD שיש עבורן נתונים )תרשים נ' 1 בנספחים(. תרשים 8 א. השכר השנתי הממוצע לעובד בענפי ההיי-טק ובתעשייה בטכנולוגיה עילית, 2013 באלפי דולרים )לפי דולרים שוטפים( תרשים 8 ב. השכר השנתי הממוצע לעובד במגזר העסקי )ללא היי-טק וטכנולוגיה עילית(, 2013 באלפי דולרים )לפי דולרים שוטפים( * ענפי ההיי-טק והטכנולוגיה העילית כוללים את הענפים ייצור תרופות וכימיקלים, ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי, תכנות מחשבים ושירותי מידע, מחקר מדעי ופיתוח. המגזר העסקי אינו כולל את הענפים מים וחשמל, חקלאות וכרייה וחציבה. מקור: ברנד, וייס וצימרינג, מרכז טאוב נתונים: OECD Stan 51.2 0 20 40 60 80 100 120 26.3 31.2 0 10 20 30 40 50 60 70 64.6 נורווגיה דנמרק בלגיה שוודיה הולנד פינלנד בריטניה גרמניה אוסטריה צרפת ממוצע ספרד איטליה סלובניה פורטוגל יוון לטביה צ'כיה הונגריה סלובקיה פולין נורווגיה דנמרק שוודיה פינלנד בלגיה אוסטריה צרפת הולנד בריטניה גרמניה ממוצע ספרד איטליה סלובניה פורטוגל יוון סלובקיה צ'כיה הונגריה לטביה פולין

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית ב 12 2. רמת המחירים המקומית עניין מרכזי ומדובר ביותר המעיב על רמת החיים במשק הוא רמת המחירים הגבוהה. יוקר המחיה, ורמת החיים הנמוכה יחסית הנגזרת מכך, מעצבים את חייהם של מרבית העובדים הים. כפי שהודגם, שכר העבודה בענפים שאינם משתייכים למגזר ההיי- טק נמוך יחסית בהשוואה למדינות מערב אירופה במונחי דולרים שוטפים )תרשים 8 ב לעיל(, אך כאשר מתרגמים את השכר למונחים של כוח קנייה של הצריכה הפרטית מתקבלת תמונה עגומה עוד יותר )תרשים 9(. ההכנסה השנתית של עובד ממוצע במונחי כוח קנייה היא נמוכה ממרבית מדינות ההשוואה, אפילו ממדינות עניות ממנה במונחי הכנסה במחירים שוטפים. תרשים 9. השכר השנתי הממוצע לעובד במגזר העסקי )ללא היי-טק(, 2013 בדולרים לפי שווי כוח קנייה )מחירי הצריכה הפרטית( 21.4 0 5 10 15 20 25 30 35 40 45 27.7 * ענפי ההיי-טק והטכנולוגיה העילית שהוחרגו מההשוואה: ייצור תרופות וכימיקלים, ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי, תכנות מחשבים ושירותי מידע, מחקר מדעי ופיתוח. המגזר העסקי אינו כולל מים וחשמל, חקלאות וכרייה וחציבה. מקור: ברנד, וייס וצימרינג, מרכז טאוב נתונים: OECD Stan נורווגיה דנמרק אוסטריה בלגיה שוודיה צרפת פינלנד הולנד גרמניה בריטניה ספרד ממוצע סלובניה איטליה פורטוגל הונגריה פולין צ'כיה סלובקיה יוון לטביה ההסבר לתוצאה יוצאת דופן זו הוא רמת המחירים הגבוהה של המשק. ככלל, במדינות עניות רמת המחירים נמוכה יותר, ולכן ההכנסה לנפש במונחי כוח קנייה גבוהה מההכנסה בדולרים. פערים אלו מצטמצמים ככל שרמת ההכנסה במשק עולה, ובמדינות עשירות ההכנסה במונחי כוח קנייה נופלת לרוב מההכנסה בדולרים )מפני שמחירי הצריכה יקרים יותר(. אלא ש חורגת מכלל זה, וההכנסה במונחי כוח קנייה נמוכה בהרבה מההכנסה בדולרים שוטפים אף שהשכר הממוצע נמוך יחסית. 8 השוואה ברוח זו מוצגת 8 בעוד מחירי הצריכה הפרטית ב גבוהים במיוחד, השוואה בין-לאומית של מחירי התוצר מגלה כי במדד זה אינה חורגת באופן מהותי מרמת המחירים הצפויה על פי ההכנסה לנפש.

13 תנשב קשמה לש ורקאמה תנומתנומת בתרשים נ' 2 בנספחים, וממנה עולה כי השכר במונחי כוח קנייה ב נמוך ממה שהיה ניתן לצפות לפי רמת ההכנסה. 9 המשמעות היא שמחירי הצריכה הפרטית ב יקרים כאשר מביאים בחשבון שההכנסה ב נמוכה יחסית. גורם מרכזי לרמת המחירים הגבוהה ביחס לחו"ל בשנים האחרונות הוא דווקא מצבו הטוב יחסית של המשק, המביא לכך שמעמדו של השקל חזק. ייסוף השקל תורם לעלייה של רמת המחירים המקומיים במונחי מטבע חוץ, ולכן שער החליפין ממלא תפקיד מרכזי בהשוואות המחירים המוצגות כאן. מעבר לכך, התלות בשער החליפין יוצרת מצב פרדוקסלי: כאשר מצב המשק משתפר רמת המחירים המקומית מתייקרת ביחס לחו"ל, וכך מתגברת התחושה כי יוקר המחיה ב מחמיר. 10 בפועל, בשנים האחרונות יש עדויות דווקא להתגברות התחרות המקומית ולירידה ביוקר המחיה. הדיון בסוגיה זו יורחב בתת-הסעיף הבא. כאמור, התחזקות השקל מאפיינת בעיקר את העשור האחרון, ולכן היא עשויה להסביר את רמת המחירים הגבוהה בתקופה זו. 11 אולם בבחינת הנתונים לאורך זמן מתברר כי רמת המחירים ב גבוהה מהצפוי זה שנים רבות. תרשים 10 מציג את ההפרש באחוזים בין רמת המחירים בכל אחת ממדינות ה- OECD לבין רמת המחירים ב בשתי תקופות: השנים 2016 2000 והשנים 2007 1995 )ההשוואה מביאה בחשבון את רמת ההכנסה לנפש(. 12 התיאוריה הכלכלית מניחה כי שער החליפין הריאלי נוטה לנוע סביב ממוצע קבוע, לכן לאורך זמן ההשפעה של התנודתיות בשער החליפין על תוצאות 9 השוואה של רמת המחירים בלוגריתם טבעי מעלה תוצאה דומה. על פי השוואה זו רמת המחירים העודפת בשנת 2016 עמדה על כ- 18 אחוזים שיעור גבוה מכל יתר המדינות במדגם )ומובהק מבחינה סטטיסטית(. 10 אמנם ייסוף השקל תורם לירידת מחיריהם של המוצרים המיובאים, אך בפועל השינויים בשער החליפין כמעט אינם באים לידי ביטוי ברמת המחירים המצרפית, ולכן ייסוף השקל בא לידי ביטוי בעיקר בהתחזקות שער החליפין הריאלי. אינה שונה מבחינה זו ממדינות אחרות, ואחת הסיבות לכך היא שגם במוצרים המיובאים יש מרכיב בלתי סחיר )כגון שיווק והפצה( שמחיריו נקבעים בשוק המקומי. 11 בחינת רמת המחירים אינה אלא בחינה של שער החליפין הריאלי, שעל פי אחת ההגדרות הוא יחס המחירים בין סל מוצרים זהה בשתי מדינות במונחי מטבע אחיד. לפיכך, בחינת הבדלים קבועים ברמת המחירים דורשת מענה לשאלה מהו שער החליפין המשקף את שיווי המשקל של הטווח הארוך. בשל הקושי הטמון בכך תיבחן הסוגיה באמצעות השוואה של תקופות זמן ארוכות יחסית, מתוך הנחה ששער החליפין הריאלי הוא משתנה סטציונרי. 12 באופן פורמלי נאמדה המשוואה הבאה: pp ii,tt = αα 1 + αα 2 gggggg_cccccccccccc ii,tt 1 + δδ ii + γγ tt + εε ii,tt כאשר pp ii,tt מייצג לוגריתם טבעי של רמת המחירים של הצריכה הפרטית )ביחס לממוצע המדינות במדגם( במדינה i בשנה gggggg_cccccccccccc t, מייצג לוגריתם טבעי של התוצר לנפש היחסי, ו- γ ו- δ מייצגים אפקט קבוע לשנה ומדינה. סטיות התקן מתוקננות לפי אשכולות של זמן ומדינה two-way(.)clustered covariance האמידה נשענת על הנחת הסטציונריות של המשתנים. מבחן סטטיסטי סטנדרטי מעלה ספקות לגבי תקפות ההנחה במדינות יפן, טורקיה, מקסיקו ופולין, ולכן הן הושמטו מהמדגם. גם לוקסמבורג הושמטה מהמדגם עקב היותה משק זעיר שבו רמת ההכנסה לנפש גבוהה במידה ניכרת מיתר מדינות ה- OECD. מבין המדינות שהוחרגו מההשוואה בולטת במיוחד יפן, שבה שער החליפין הריאלי נמצא במגמת ירידה עקבית למעלה משני עשורים. דרך חלופית להשוואה זו היא הרצת רגרסיה נפרדת עבור כל שנה ודירוג רמת המחירים במדינות השונות לפי הסטייה הממוצעת של כל מדינה מתחזית הרגרסיה. השוואה מסוג זה הוצגה אצל ברנד )2015(, והיא מעלה תוצאות דומות.

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית ב 14 ההשוואה נמוכה יותר. 13 אולם כפי שניכר בתרשים, רמת המחירים ב חורגת ממרבית המדינות באופן מובהק בשתי תקופות המדידה כאשר מביאים בחשבון שההכנסה לנפש במדינה נמוכה יחסית. המסקנה העולה מכך היא שרמת המחירים הגבוהה ב אינה תופעה חדשה, ולא ניתן להסבירה רק באמצעות הייסוף של השנים האחרונות. תרשים 10. ההפרש באחוזים בין רמת המחירים במדינות OECD לבין רמת המחירים ב, מתוקנן להכנסה לנפש צ'ילה 2% 1995-2007 לטביה 1% 2000-2016 אסטוניה -2% ניו זילנד -3% פורטוגל -3% יוון*** -4% בריטניה*** -7% דרום קוריאה*** -7% סלובניה*** -8% ספרד *** -9% פינלנד*** -11% דנמרק*** -12% הונגריה** -12% איטליה*** -13% סלובקיה** -13% ממוצע -14% איסלנד* -15% אוסטרליה*** -17% צרפת*** -17% צ'כיה*** -19% בלגיה*** -20% אירלנד*** -20% שוודיה*** -20% נורווגיה* -20% קנדה*** -21% שווייץ*** -21% גרמניה*** -22% אוסטריה*** -26% הולנד*** -29% ארה"ב*** 40%- -50% -40% -30% -20% -10% 0% 10% רמת המובהקות עבור התקופה :2000 2016 * ;p<0.01 p<0.1 *** ;p<0.05 ** מקור: ברנד, וייס וצימרינג, מרכז טאוב נתונים: OECD Stan 13 ההשוואה מתבססת על השערת חוק המחיר האחיד בגרסה החלשה, הגורסת כי יחס המחירים בין שני משקים נוטה לחזור בעקביות לממוצע קבוע. משקים שחוו צמיחה מואצת עשויים לסטות מחוק זה. נראה כי שער החליפין הריאלי של התפתח בהתאם להשערת המחיר האחיד )ראו דיון אצל בנק, 2015(.

15 תנשב קשמה לש ורקאמה תנומתנומת התפתחות המחירים וההכנסה לנפש ב לאורך זמן תרשים 10 לעיל מציג את ההבדלים בין לשאר המדינות, אך הוא אינו מציג את ההתפתחויות שחלו במהלך תקופת ההשוואה. כדי להתגבר על תפקידו המרכזי של שער החליפין בהשוואה מסוג זה תוצג כעת השוואה המביאה בחשבון את השינויים שחלו הן בצד ההכנסה הן ברמת המחירים במדינות השונות. 14 החלוקה של השינויים ברמת ההכנסה בשינויים ברמת המחירים מקזזת את ההשפעה של שער החליפין, ומאפשרת לבחון לאורך זמן את התפתחות רמת החיים ב בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. תוצאות ההשוואה מוצגות בתרשים 11, ומראות כי בתחילת שנות התשעים חל שיפור ניכר ברמת החיים ב בהשוואה למדינות OECD אחרות. בתקופה זו המשק חווה צמיחה מהירה יחסית, ובד בבד מחירי הצריכה ירדו ביחס למדינות אחרות )במונחים דולריים(, כנראה כחלק מתהליך מואץ של חשיפת המשק לייבוא מתחרה מחו"ל )תוכנית החשיפה(. שנות האלפיים הביאו עימן ירידה ברמת החיים, תחילה בשל המיתון הכבד ולאחר מכן בשל עלייה מסוימת ברמת המחירים ביחס לחו"ל. חו סנו של המשק במהלך המשבר הכלכלי של 2008 הוביל למפנה נוסף במגמה, ורמת החיים ב שוב השתפרה ביחס לחו"ל. בשלוש השנים האחרונות חל שיפור נוסף, שנובע בעיקר מירידה קלה ברמת המחירים המקומית ביחס לחו"ל. 150 תרשים 11. רמת החיים ב בהשוואה לממוצע מדינות ה- OECD היחס בין השינוי בתוצר לנפש לשינוי ברמת המחירים, בהשוואה למדינות ה- OECD )מדד: שנת 1990=100( 140 130 120 110 100 90 80 1990 1995 2000 2005 2010 2016 * החלק המקווקו בשנים 1990 1995 מציין נתונים עבור מדינות OECD ללא סלובקיה, סלובניה, לטביה, אסטוניה, צ'ילה וצ'כיה )שהנתונים עבורן בשנים אלו זמינים פחות(. מקור: ברנד, וייס וצימרינג, מרכז טאוב נתונים: OECD income isr income OECD p isr 14 באופן פורמלי המדד המוצג מוגדר כ-, p OECD כאשר P מייצג את מחירי הצריכה הפרטית, ו- income מייצג את התוצר לנפש )במחירים שוטפים(.

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית ב 16 השנים האחרונות התאפיינו בהאטה באינפלציה המקומית, בשיעור חד יותר מאשר במדינות אחרות )תרשים 12(. האטה בקצב עליית המחירים המקומית מלווה בדרך כלל בעלייה איטית יותר של הכנסות משקי הבית, ולכן אינה באה לידי ביטוי בהקלה ביוקר המחיה. אולם ב התחוללו בשנים האחרונות מגמות שונות: היקף הצריכה הפרטית לנפש גדל בד בבד עם עלייה משמעותית בהכנסה מעבודה, לצד האטה באינפלציה. כתוצאה מכך חל גידול ניכר בהיקף הצריכה הפרטית )תרשים 13(, ללא ירידה בשיעורי החיסכון. 15 התבוננות בסעיפים השונים של מדד המחירים לצרכן מצביעה על הוזלה בסעיפי המזון, ההלבשה וההנעלה, ריהוט וציוד לבית, תחבורה, תקשורת, ותחום התרבות 16 והבידור )תרשים 14(. בסעיפים אלו גם חלה עלייה ניכרת בהיקף הצריכה )תרשים 15(. תרשים 12. מחירי הצריכה הפרטית ב ביחס לממוצע מדינות ה- OECD מדד: שנת 2005=100 140 130 120 110 OECD 100 90 80 2005 2007 2009 2011 2013 2015 * 2017 מקור: ברנד, וייס וצימרינג, מרכז טאוב נתונים: ;OECD הבנק העולמי 15 חלקה של הצריכה הפרטית בתוצר ירד מעט בשנים האחרונות, אף שהצריכה גדלה בקצב מהיר מקצב הצמיחה הכמותית של התוצר. הסיבה לכך היא ירידה במחירי הצריכה הפרטית ביחס למחירי התוצר, שאפשרה להגדיל את היקף הצריכה הפרטית מעבר לגידול הכמותי של התוצר וגם להגדיל את החיסכון )ראו דיון אצל בנק, 2017 ב(. 16 המדד מתייחס לצריכה הפרטית בלבד ולכן ייתכן שהשינויים מבטאים גם מעבר מצריכה פרטית לשירותים ציבוריים )למשל בסעיף החינוך(.

17 תנשב קשמה לש ורקאמה תנומתנומת תרשים 13. היקף הצריכה הפרטית לנפש, בהשוואה לממוצע ה- OECD מדד: שנת 1995=100 160 150 140 130 120 OECD 110 100 90 80 1995 1997 1999 2001 2003 2005 2007 2009 2011 2013 2016 מקור: ברנד, וייס וצימרינג, מרכז טאוב נתונים: ;OECD הבנק העולמי תרשים 14. השינוי במדד המחירים לצרכן, 2016 2012 לפי קטגוריות צריכה, השינוי המצטבר במהלך התקופה מסעדות, בתי קפה ומלונות חינוך OECD תרבות ובידור תקשורת תחבורה בריאות ריהוט וציוד לבית דיור ואחזקת דירה הלבשה והנעלה מזון ומשקאות (ללא אלכוהול) -30% -20% -10% 0% 10% 20% * הנתונים זמינים עבור 17 מדינות :OECD אוסטריה, איטליה, אירלנד, בלגיה, הממלכה המאוחדת, גרמניה, דנמרק, הולנד, יוון, יפן, לוקסמבורג, נורווגיה, פורטוגל, צ'כיה, צרפת, קוריאה ושווייץ. מקור: ברנד, וייס וצימרינג, מרכז טאוב נתונים: OECD

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית ב 18 תרשים 15. השינוי בהיקף הצריכה לנפש, 2016 2012 לפי קטגוריות צריכה, השינוי המצטבר במהלך התקופה מסעדות, בתי קפה ומלונות חינוך OECD -10% 0% 10% 20% 30% * הנתונים זמינים עבור 17 מדינות :OECD אוסטריה, איטליה, אירלנד, בלגיה, הממלכה המאוחדת, גרמניה, דנמרק, הולנד, יוון, יפן, לוקסמבורג, נורווגיה, פורטוגל, צ'כיה, צרפת, קוריאה ושווייץ. ** המשקולות של הסעיפים במדד מחירי הצריכה אינם מתעדכנים באופן שוטף, ולכן סביר כי חלק מהגידול בכמויות שמוצג בתרשים משקף גם מעבר לצריכת מוצרים איכותיים יותר. מקור: ברנד, וייס וצימרינג, מרכז טאוב נתונים: OECD תרבות ובידור תקשורת תחבורה בריאות ריהוט וציוד לבית דיור ואחזקת דירה הלבשה והנעלה מזון ומשקאות (ללא אלכוהול) ירידת המחירים בשנים האחרונות היא ככל הנראה גם פועל יוצא של צעדי הממשלה שנועדו להוריד את יוקר המחיה ולהגביר את התחרות המקומית. ירידת המחירים בענפי התקשורת היא דוגמה לתוצאה של התגברות התחרות המקומית לאחר רפורמות משמעותיות שנערכו בענף )תרשים נ' 3 בנספחים(. ירידת המחירים בסעיף ההלבשה וההנעלה, וכן בסעיף ריהוט וציוד לבית, נובעת ככל הנראה מהמשך השפעתה של תוכנית החשיפה לייבוא שיושמה בשנות התשעים. התוכנית הביאה לשינוי מבני במשק, ושינוי זה מוביל לירידת מחירים לאורך יותר משני העשורים שלאחר יישום התוכנית. ירידת מחירים נרשמה גם בסעיף התחבורה בשל הפחתת תעריפי התחבורה הציבורית והרפורמה במיסוי 17 הרכב. בסעיף המזון חלה בעשור האחרון עליית מחירים משמעותית בהשוואה לחו"ל. עלייה זו לוותה בעליית רווחיות יבואני ויצרני המזון באותן השנים )בנק, 2015; משרד האוצר, 2015(. אולם בשנים האחרונות חלה התייצבות מסוימת ברמת המחירים בקטגוריה זו, ומאז שנת 2014 אף ניכרת הוזלה מסוימת. ככל הנראה, גם התפתחות זו נובעת מצעדים שנקטה הממשלה. ניתן לסכם כי רמת החיים ב, כפי שהיא באה לידי ביטוי ביחס שבין ההכנסה 17 ראו דיון אצל בנק )2015(.

19 תנשב קשמה לש ורקאמה תנומתנומת לרמת המחירים, עלתה בשנים האחרונות. עלייה זו מקבלת ביטוי גם בהיקפי הצריכה, שגדלו בהיקף ניכר והרימו תרומה משמעותית לצמיחת התוצר. נראה שהעלייה בצריכה הפרטית התאפשרה, בין היתר, הודות לצעדים שנקטה הממשלה להורדת רמת המחירים לצד עלייה בהכנסה לנפש. 18 העלייה בהכנסה נובעת מעלייה מתמשכת בהיקפי התעסוקה, לצד עלייה בשכר בשלוש השנים האחרונות. תנאים אלו אפשרו להגדיל את היקף הצריכה ללא ירידה בהיקף החיסכון. למרות הנתונים הטובים, במבט לטווח ארוך נראה כי הגידול בהיקפי התעסוקה מתקרב לידי מיצוי וכי העלייה בשכר נובעת משיפור זמני בתנאי הסחר של המשק, ולא מעלייה בפריון. מכאן עולה החשש כי העלייה המהירה בצריכה הפרטית לא תתמיד לאורך זמן, ויידרשו מקורות אחרים שיסיעו לצמצום הפער בין רמת החיים ב ליתר המדינות המפותחות. 3. שוק הדיור ב מחירי הדירות ב כוללים שני מרכיבים: מחיר שירותי הדיור ומחירי הדירות לקנייה. מחיר שירותי הדיור מבטא את ערך שירותי הדיור שהדירה מספקת, והוא משתקף בקירוב במחיר שכר הדירה )עבור משק בית המתגורר בשכירות(, או בחלק ממחיר הדירה )עבור משקי בית הגרים בדירה בבעלותם(. מחירי הדירות לקנייה משקפים, נוסף למחיר שירותי הדיור, גם את הערך של בעלות על דירה. עבור משקי בית מסוימים, בעלות על דירה היא כשלעצמה בעלת ערך מכיוון שהיא מבטיחה יציבות, מונעת את הצורך להתמודד עם בעל בית, מאפשרת גמישות בעיצוב הדירה וכדומה. נוסף על כך, דירה היא נכס פיננסי: בעלות על דירה מאפשרת לבעלים הן משקיעים הן משקי בית ליהנות מתשואה, בין שהיא מתבטאת בעלייה במחיר הדירה שבבעלותם ובין שהיא מתבטאת בשכר הדירה החודשי, שמהווה הכנסה כספית עבור משקיעים, או בחיסכון בהוצאה עבור משקי בית המתגוררים בדירה. אם כן, חלק ממחיר הדירה לקנייה משקף את הערך המהוון של שירותי הדיור שהדירה תספק, ואילו יתרת המחיר משקפת את המאפיינים של הדירה כנכס, ובעיקר את הציפיות לעלייה או לירידה במחירי הדירות ביחס להשקעות חלופיות. ההתפתחויות בשוק שירותי הדיור כאמור, מחיר שיווי המשקל של שירותי דיור משתקף בקירוב בשכר הדירה החודשי הממוצע. לפי מדד מחירי הדיור של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המשקף את ההתפתחויות במחיר זה, בשנה החולפת נמשכה המגמה של עלייה ריאלית בשכר הדירה הממוצע. זו השנה התשיעית ברציפות שבה העלייה במדד מחירי הדיור הייתה גבוהה יותר מאשר העלייה במדד המחירים הכללי ללא מרכיב הדיור )תרשים 16(, ובסך הכל מאז 2005 עלה מדד מחירי הדיור בשיעור גבוה ב- 41 נקודות אחוז מהעלייה במדד הכללי ללא דיור. 18 דוח המדיניות המוניטרית של המחצית הראשונה של 2017 )בנק, 2017 ג( מציין את מאמצי הממשלה להגביר את התחרות המקומית ולהוריד את יוקר המחיה כגורם מרכזי לאינפלציה הממותנת בשנים האחרונות. הדוח מציין כי בדיוני הוועדה המוניטרית עלתה הטענה כי המשק נמצא בתהליך של התאמת המחירים לרמה המאפיינת את השווקים המפותחים באירופה )עמ' 8(.

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית ב 20 עם זאת, הפער בקצב הגידול השנתי בין מדד מחירי הדיור ובין המדד הכללי ללא דיור הולך ומתכווץ מאז אמצע 2016, ובמהלך רוב שנת 2017 הוא עמד על פחות מ- 2 אחוזים. תרשים 16. החריגה של קצב השינוי השנתי במדד מחירי הדיור מקצב השינוי במדד המחירים הכללי 20% 15% 10% 5% 0% -5% -10% * כל נקודה בגרף מייצגת את קצב הגידול במחירי הדיור ב- 12 החודשים הקודמים לה, בהפחתת קצב הגידול במדד המחירים הכללי )למעט מרכיב הדיור( באותה תקופה. מקור: ברנד, וייס וצימרינג, מרכז טאוב נתונים: מדד המחירים לצרכן של הלמ"ס שכר הדירה נקבע בשיווי משקל בין הביקוש לשירותי דיור ובין ההיצע שלהם. הביקוש לשירותי דיור משקף את הנכונות של משקי הבית לשלם מדי חודש עבור דיור בעל מאפיינים מסוימים, כמו גודל הדירה ומיקומה. המגמה המתמשכת של עלייה במדד מחירי הדיור, החורגת מעל ומעבר לעלייה במדד הכללי, מצביעה על כך שהביקוש גדל מהר יותר מן ההיצע בשוק זה. צעד המדיניות העיקרי שיכול לשפר את המצב לאורך זמן, ובלי לגרום לתופעות לוואי שנגרמות לעיתים כתוצאה מקיבוע מחירים בחוק, הוא הגדלת היצע יחידות הדיור. התפתחויות בשוק הדירות להשקעה אחת התופעות הבולטות ביותר בשוק הדיור ב בשנים האחרונות הוא הפער בין קצב עליית שכר הדירה לקצב עליית מחיר הדירות לקנייה. כפי שניכר בתרשים 17, מחירי הדירות עולים בקצב מהיר בהרבה ממחירי הדיור, והפער הולך וגדל מאז 2009.

21 תנשב קשמה לש ורקאמה תנומתנומת 200 תרשים 17. מדד מחירי הדיור ומדד מחירי הדירות השינוי הריאלי במחירי הדירות ובמחירי השכירות. מדד: ינואר 2005=100 מדד מחירי הדירות 180 160 140 מדד מחירי הדיור 120 100 80 * התפתחות מחירי השכירות ומחירי הדירות, בניכוי מדד המחירים לצרכן ללא מרכיב הדיור. מקור: ברנד, וייס וצימרינג, מרכז טאוב נתונים: מדד המחירים לצרכן של הלמ"ס חלק מהפער בין מחירי הדירות למחירי השכירות נגרם בגלל ירידת הריבית במשק, שאפשרה למשקי הבית )או למשקיעים ממונפים( לקחת משכנתאות זולות יותר, והפכה את ההשקעה בדירות לכדאית יותר יחסית לחלופות. אולם אף שסביר מאוד שלשינויים בריבית שקבע בנק הייתה השפעה על מחירי הדירות, זהו איננו ההסבר היחיד. כדי שלריבית תהיה השפעה מתמשכת וישירה על עליית מחירי הדירות )ועל ירידת התשואה על בעלות על דירות( היא צריכה להיות במגמת ירידה מתמדת, או שיהיה צפי לירידתה. תרשים 18 מציג את ריבית בנק ואת התשואה הצפויה על רכישת דירה, שמחושבת כיחס בין מדד מחירי הדירות לקנייה ובין מדד מחירי הדיור. בין 2008 ל- 2015 ניכרת ירידה מתמדת בריבית )בהפסקות קצרות בלבד(, ובהתאם התשואה על רכישת דירה ירדה גם היא. אלא שמאז מרץ 2015 ריבית בנק נותרה קבועה. יתר על כן, מכיוון 19 שהיא נושקת לאפס )0.1 אחוזים(, אי אפשר לצפות לירידה משמעותית נוספת בשיעורה. למרות זאת, מחירי הדירות עלו באותה תקופה בשיעור גבוה בכ- 17 אחוזים מהמדד הכללי בניכוי מחירי הדיור, ובכ- 8 אחוזים ממדד מחירי הדיור, המשקף את מחירי השכירות במשק. 19 אמנם היו בתקופה האחרונה מקרים בעולם שבהם הריבית הנומינלית ירדה מתחת לאפס, אבל אפילו אם ירידה כזו תתרחש ב, קשה להאמין ששיעור הריבית ירד הרבה מתחת לאפס.

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית ב 22 110 105 100 95 90 85 80 תרשים 18. ריבית בנק ומדד התשואה על דירות* 5.0% 4.5% 4.0% 3.5% 3.0% 2.5% 2.0% ריבית בנק מדד תשואה על דירות 75 70 65 60 תשואה על דירות ריבית בנק 1.5% 1.0% 0.5% 0.0% * היחס בין מדד מחירי הדיור למדד מחירי הדירות. מקור: ברנד, וייס וצימרינג, מרכז טאוב נתונים: מדד המחירים לצרכן של הלמ"ס; סדרות עיתיות של בנק אם כן, בהינתן הירידה המתמשכת בתשואה לבעלות על דירה, מה יכול להסביר את הפער בין קצב הגידול במחירי הדירות לקצב הגידול בשכר הדירה? מכיוון שכאמור, השינויים בריבית בנק לא יכולים להסביר זאת מאז אמצע 2015, נראה שהמפתח טמון בציפיות של משקי הבית והמשקיעים לעליות מחירים נוספות בעתיד, הן במחירי הדירות הן בשכר הדירה הממוצע. היכולת של מדיניות להשפיע על רמת הציפיות מעטה למדי ולא נראה שצעדי המדיניות מהשנים האחרונות, אלו שיצאו לפועל ואלו שלא, הפחיתו באופן משמעותי את הציפיות לעליות מחירים נוספות. עם זאת, ייתכן שהכרזה אמינה ומחייבת של הממשלה לגבי פעולות עתידיות להגדלה משמעותית של היצע הדיור, נוסף לתועלת שתצמח מהגדלת ההיצע בפועל, תמתן גם את עליות המחירים שנובעות מציפיות המשקיעים ומשקי הבית בנוגע למחירים עתידיים.

23 תנשב קשמה לש ורקאמה תנומתנומת סיכום נכון לסוף 2017 המשק נמצא בתקופת טובה יחסית. האבטלה נמוכה, שיעור ההשתתפות בשוק העבודה נמצא בשיא ובשנים האחרונות אף נרשמו עליות שכר נאות, לאחר תקופה ארוכה שהשכר נותר כמעט ללא שינוי. השיפור בשכר והגידול בתעסוקה הובילו לעלייה מרשימה בהיקפי הצריכה בשנים האחרונות, קרי עלייה ברמת החיים. עם זאת, יש אתגרים משמעותיים שמעיבים על עתיד המשק. חלקים נרחבים משוק העבודה מתאפיינים בפריון עבודה ובשכר נמוכים, ולמרות שיפור מסוים שחל בתחום לאחרונה, רמת המחירים ב היא עדיין בין הגבוהות במדינות ה- OECD. נוסף לכך, בעשור האחרון התפתח משבר דיור חריף במשק, ונראה שהוא אינו זוכה למענה מספק מצד קובעי המדיניות. כמו כן, בטווח הארוך צפויים למדינה אתגרים דמוגרפיים שעלולים לעכב את הצמיחה במשק עוד יותר: הירידה בחלקה של האוכלוסייה בגילי העבודה העיקריים, לצד עליית חלקן של אוכלוסיות המתאפיינות בשיעורי תעסוקה נמוכים יחסית ובכישורים שאינם תואמים את שוק העבודה המודרני. מצבו הטוב של המשק מהווה כר נוח יחסית לקובעי המדיניות להתמודד עם האתגרים הניצבים בפניו. ראוי לנצל תקופה זו כדי ליישם מדיניות המבוססת על ראייה ארוכת טווח, ובכך להבטיח צמיחה מאוזנת בעתיד ומיצוי מיטבי של הפוטנציאל הטמון במשק.

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית ב 24 מקורות בנק )2014(, דוח בנק 2013. בנק )2015(, דוח בנק 2014. בנק )2016(, דוח בנק 2015. בנק ) 2017 א(, דוח בנק 2016. בנק ) 2017 ב(, לקט ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות, ספטמבר 2017. בנק ) 2017 ג(, דוח המדיניות המוניטרית, המחצית הראשונה של שנת 2017. ברנד, גלעד )2015(, "יוקר המחיה ב בהשוואה בין-לאומית: פרספקטיבה היסטורית", בתוך אבי וייס ודב צ'רניחובסקי )עורכים(, דוח מצב המדינה חברה, כלכלה ומדיניות 2015, מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית ב, עמ' 283 253. ברנד, גלעד )2017(, מדוע הפריון במדינת הסטראט-אפ נותר נמוך?, נייר מדיניות 09.2017, מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית ב. משרד האוצר )2015(, ניתוח של רווחיות יבואני המזון בשנים 2012 2003, ניירות לדיון של הכלכלן הראשי, 10.2015. פלוג, קרנית )2017(, דברי נגידת בנק בכנס השנתי של האגודה הית לכלכלה, יוני 2016. שורצקי, אביחי )2013(, "האם התערבות בנק בשוק מטבע החוץ הייתה אפקטיבית?", סקר בנק 86.

תנשב קשמה לש ורקאמה תנומתנומת ננ נספחים תרשים נ' 1. היחס בין השכר בהיי-טק ליתר המגזר העסקי, 2013 1.64 0.0 0.5 1.0 1.5 2.0 2.5 2.46 בלגיה בריטניה הולנד גרמניה לטביה פורטוגל איטליה ממוצע OECD ספרד דנמרק נורווגיה צ'כיה הונגריה יוון פינלנד שוודיה צרפת פולין סלובניה אוסטריה סלובקיה ענפי ההיי-טק והטכנולוגיה העילית הם: ייצור תרופות וכימיקלים, ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי, תכנות מחשבים ושירותי מידע, מחקר מדעי ופיתוח. המגזר העסקי כולל את ענפי הכלכלה ללא מינהל מקומי, מים וחשמל, חקלאות, וכרייה וחציבה. מקור: ברנד, וייס וצימרינג, מרכז טאוב נתונים: OECD Stan

ננ מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית ב תרשים נ' 2. השכר השנתי במונחי כוח קנייה ובדולרים שוטפים, 2016 לעובד במשרה מלאה, בדולרים שווי ערך כוח קנייה )מחירי הצריכה הפרטית( השכר בדולרים לפי שווי כוח קנייה 65,000 60,000 ארה"ב איסלנד 55,000 נורווגיה דנמרק אוסטרליה אירלנד הולנד 50,000 בלגיה קנדה אוסטריה גרמניה 45,000 40,000 שבדיה צרפת בריטניה פינלנד ניו זילנד יפן ספרד 35,000 איטליה קוריאה סלובניה 30,000 צ'ילה פולין יוון סלובקיה פורטוגל צ'כיה אסטוניה הונגריה לטביה R² = 0.9384 25,000 20,000 10,000 20,000 30,000 40,000 50,000 60,000 70,000 השכר בדולרים שוטפים מקור: ברנד, וייס וצימרינג, מרכז טאוב נתונים: OECD.stat

תנשב קשמה לש ורקאמה תנומתנומת ננ תרשים נ' 3. התפתחות מדד המחירים לצרכן - קטגוריות נבחרות תחבורה תרבות ובידור מזון ומשקאות )ללא אלכוהול( 160 140 120 100 80 60 40 20 120 100 0 2000 2016 80 60 OECD תקשורת 160 140 120 100 120 100 80 60 80 60 40 20 0 2000 2016 OECD OECD OECD 40 20 0 2000 2016 הלבשה והנעלה ריהוט וציוד לבית 120 OECD 100 40 20 0 2000 2016 120 OECD 100 80 60 80 60 40 40 20 20 0 2000 2016 0 2000 2016 מקור: ברנד, וייס וצימרינג, מרכז טאוב נתונים: OECD.stat